הכנת כלי השיט לסערות החורף

הכנת היאכטה לסערות החורף

אנחנו בתחילתו של החורף שעדיין לא הגיע במלוא עוצמתו, ומצפים לעוד מספר מערכות משמעותיות וסוערות שיפקדו את אזורנו. למקרה שעוד בדקתם האם אתם מוכנים לסערות החורף ולהפלגות בניהן, הכנו לכם מספר נקודות חשובות למחשבה והכנה.

הכנה לסערה
  1. פנדרים – חייבים להיות מנופחים וקשורים היטב. האם הם יספיקו על מנת להגן על היאכטה גם בפני משבי רוח של 40-50 קשר שעשויים לנשב בשיא סערה? באם לא, תוסיפו עוד כמה.
  2. חבלי היקשרות – רצוי להחזיק ביאכטה סט חבלים נוסף לתגבור בעת סערות ותקופות ארוכות יותר שלא תבקרו ביאכטה. בזמני סערה רצוי להכפיל את החבלים, לפחות את אלו שאתם צופים שיספגו את מירב העומס. במהלך סערות מפלס המים וכיווני הרוח משתנים ויש להכין את חבלי ההיקשרות בהתאם.
  3. זה הזמן לבדוק נזילות ביאכטה. בעיקר מהחלונות השונים וקו הלזבזת. במידה ומצאתם אנו ממליצים בחום לטפל בהקדם. נזילה לא מטופלת לאורך החורף, יוצרת רטיבות, יובש, נזקים וריח רע שקשה מאוד להיפטר מהם בטווח הארוך ורצוי מאוד להימנע מראש ולדאוג לאטימות בזמן.
  4. בחורף לעיתים אנו לא מגיעים ליאכטה במשך פרקי זמן ארוכים יחסית. בזמנים אלו חשוב מאוד לוודא תקינות של: המצברים, משאבות שיפוליים אוטומטית ברזי מי הים. ובכללי אם אנחנו יודעים שאנו לא מגיעים ליאכטה למשך תקופה ארוכה בחורף, עדיף להשאיר אותה כמה שיותר מוכנה לסערה, זה אומר גם להוריד כל מה שניתן מהסיפון למטה ולסגור ולאבטח את המפרשים היטב שלא יהיה מצב שיפתחו בזמן סערה – זה אחד ממקרי הנזק הנפוצים ביותר בסערות בתוך המרינה.
  5. קבוצת הווטסאפ של הרציף פעילה? אם לא, זה הזמן להקים קבוצת ווטסאפ של העוגנים ברציף ולהעזר אחד בשני. הגעת וראית בעיה אצל החבר? דווח לו ישירות. אתה לא יכול להגיע בזמן סערה – בקש מהחברים בקבוצה שיעיפו מבט על היאכטה שלך
  6. חליפת סערה טובה – אנחנו מקווים שאתם כן מנצלים את הימים הנוחים להפלגות גם בחורף. אבל לפעמים גשם יכול להפתיע ולכן חשוב להחזיק ביאכטה או אתכם, סט סערה שתוכלו להמשיך לתפקד כראוי גם אם יתפוס אתכם מזג אוויר קשה במפתיע. (זה נכון גם להפלגות קיץ ביוון, אירופה ומקומות רבים שגשם נפוץ בהם גם לאורך הקיץ).
  7. להקפיד לעקוב אחר התחזית, כמובן שבמידה ואתם מתכננים הפלגה אבל גם כשלא. תדעו מתי נכנס מזג אוויר סוער וצריך להגיע לבדוק את היאכטה, להכין אותה וגם לבצע בקרה תוך כדי ואחרי.

הסירה שלך מאוחסנת מחוץ למים?
1. ודא שהכיסויים מתוחים היטב. הצטברות של מים על הכיסוי  תגרום לקריעת הכיסוי וחדירת מים לסירה עצמה.
2. ודא שפקק הניקוז פתוח וכי הסירה מוצבת בשיפוע. כך גם אם יכנסו מים פנימה, הם לא יצטברו בתוך הסירה.
3. לנתק מצברים (ולא לשכוח להביא בוסטר בתחילת העונה).
4. ציוד אישי שעלול להינזק מלחות כמו חגורות הצלה וחליפות גלישה – מומלץ לאחסן בבית.

על הקשר בין הדגל לביטוח

על דגלים וביטוח

כל יאכטה המפליגה בים הגדול חייבת להניף דגל של המדינה בה היא רשומה.
משמעות הנפת הדגל על גבי היאכטה אינה דבר טכני או דקורטיבי בלבד, אלא מהותי וחשוב מאין כמוהו.

הדגל אותו מניפה היאכטה משמעותו שהיאכטה רשומה כחוק, ניתנת לזיהוי ובעליה וציוותה מחויבים למערכת החוקים של המדינה בה רשומה היאכטה. מדינה זו מוגדרת בחוק הבינלאומי בשם "מדינת הדגל'.
הפלגה ביאכטה שאינה רשומה מהווה עבירה פלילית ברוב המוחלט של מדינות העולם.

דגל ישראל

ניתן לרשום יאכטות במדינות רבות, גם אם בעל כלי השיט איננו אזרח במדינות אלה. לכל מדינה יש כללים וחוקים שונים הנוגעים לרישום יאכטות ולשימוש בהן. לפני רישום יאכטה יש ללמוד ולהכיר את החוקים והתקנות במדינת הדגל ואת משמעותם.

לדוגמה, באם היאכטה רשומה תחת דגל בריטי, הרי שבעליה חייב לעמוד בכל הדרישות והתקנות של מרשם כלי השיט הבריטי.
מהן דרישות מרשם כלי השיט הבריטי? מומלץ לבדוק לפני הרישום ולא לאחריו.

דוגמאות נוספות-
יש מדינות אשר מאוד זול ונוח לרשום בהן יאכטות, אולם קיימות בהן דרישות מקדמיות אשר רובנו לא עומדים בהן:
היאכטה חייבת להפליג רוב השנה במימי המדינה בה היאכטה רשומה.
או
משיט היאכטה חייב להיות בעל רישיון ספציפי המוכר על ידי מדינת הדגל.

בנוסף לדגל, לכל כלי שיט יש בעלים רשומים. הבעלים הרשום יכול להיות חברה בע"מ או אדם פרטי. כל בעל יאכטה ושיקוליו היכן ואיך לרשום את היאכטה, יש שייטים המעדיפים חברה בחו"ל ויש שייטים המעדיפים לרשום את כלי השיט על שמם כאדם פרטי. לכל החלטה שכזו יש משמעות, ומכיוון שאנחנו עוסקים בביטוח, יש להחלטות אלו גם משמעויות הקשורות לכיסוי הביטוחי.

פוליסת ביטוח היאכטה קובעת שהיאכטה חייבת לעמוד בדרישות מדינת הרישום (הדגל). באם לא קוימו כל דרישות מדינת הרישום, בעל כלי השיט חשוף לאי תשלום תגמולי ביטוח בעת נזק, אבל הוא עלול גם למצוא את עצמו בחקירה פלילית עקב אי עמידה בדרישות החוק. בנוסף, לכל חברת ביטוח יש הנחיות ודרישות בירוקרטיות הקשורות למדינת הרישום. חלק מחברות הביטוח חייבות להחזיק נציגות או להיות מורשות לפעול במדינות הרישום השונות. ביטוח ימי מיועד ליאכטות המפליגות ברחבי העולם, אולם, החוק בכל מדינה שונה, יש חברות ביטוח הכפופות לסנקציות אשר מוטלות על חברות רוסיות / אירניות וכו'. לא רק שהן אינן יכולות לבטח את החברות שהיאכטה בבעלותן, אלא אף מנועות מלבטח את הבעלים עצמו (המוטב הסופי) אשר בבעלותו היאכטה.

בשנים האחרונות, אנחנו עוסקים הרבה בהשפעות הדגל אותו מניפה היאכטה על פוליסת הביטוח. הרבה בעלי כלי שיט מחליפים דגלים עקב שינויים בדרישות החוק והרגולציה בעולם, אולם לא תמיד בודקים האם המבטח שלהם יכול להמשיך את פוליסת הביטוח תחת הבעלים והדגל החדש.

המלצתנו – לפני החלטה על רישום היאכטה – צרו איתנו קשר להבנת משמעויות הרישום על פוליסת הביטוח של היאכטה שלכם.

רב תביעות כלי השיט מתרחשות במרינה, איך נמנע זאת?

יאכטות טובעות במרינה!

למעלה מ-50% מתאונות השיט מתרחשות בתחומי המרינה. בין אם בעגינה ברציף או בדרך אל/ ממקום העגינה.
ומכיוון שיאכטה נמצאת במקום עגינה קבוע במשך רב ימות השנה, הרי שמקרים רבים ניתנים למניעה.
את שאר המקרים, גם אולי ניתן למנוע, אבל מה שבטוח, במידה ומתכוננים אליהם והם נמצאים במודעות שלנו אפשר גם להקטין את הסיכון.

אספנו כמה טיפים למניעת נזק באזור המרינה, מוזמנים גם לשתף את הטיפים שלכם

שריפת יאכטה במרינה
טביעת יאכטה במרינה
יאכטה טבועה במרינה
כניסה למרינה ועליה על שרטון
נזק בעת סערה
לחץ כאן
טביעה במקום העגינה הקבוע
שקופית קודמת
שקופית הבאה
  1. שריפה – כמעט רב השריפות מתרחשות בתחומי המרינה. בין אם הגורם הוא קצר חשמלי בחיבורי מתח החוף, סיגריה בוערת ששכח שייט שנרדם, סיר שמן רותח, אלו רק חלק מהגורמים לשריפות בתחומי המרינה. שריפה בתחומי המרינה לרב ניתנת לכיבוי מהיר במידה והצוות על הספינה. גם אם הצוות לא על הספינה, כיבוי בעזרת זרנוקי המרינה, אולם יש לדעת היכן זרנוקים אלו ממוקמים מבעוד מועד.
    באותה נשימה, חשוב מאוד לנתק מכשירי חשמל כשאתם עוזבים את היאכטה. מדי חורף, לפחות שריפה אחת פורצת מהשארת מכשירי חימום דולקים ביאכטה. בחורף, הם הגורם מספר  לשריפה… 
  2. חבלים בלויים ולא מתאימים. במהלך סערות החורף, היאכטה במרינה רוקדת גם בהשפעת הרוחות וגם בהשפעת הזרמים. מדובר בשני מימדים שונים אשר משפיעים על היאכטה בכיוונים מנוגדים. בנוסף אליהם, גם הגאות/ שפל הקיצוניים בעת סערה גורמים לעומס רב על החבלים. כשהחבלים נקרעים, שום דבר אינו מגן על היאכטה שלכם שמתחילה לטייל במקום העגינה ולבקר גם את המזח וגם את היאכטה השכנה. הנשיקות הקטנות הללו לא נעימות לא ליאכטה שלכם ולא ליאכטה השכנה…
  3. אובדן שליטה במרינה. בין אם מדובר בכבל גז קרוע, או חבל במדחף, אבדן תמרון בתוך המרינה יכול להסתיים על שובר הגלים או על היאכטות שעוגנות סביבך סביבך. לפני יציאה לים בדוק כי המנוע משלב וכי אין חבלים במים. אתרע מזלך ואיבדת יכולת תמרון בתוך המרינה, נסה להאט ככל הניתן. נסה למצוא נקודה אליה תוכל להגיע בעזרת הרוח ותנועת היאכטה. הכן חבלים ופנדרים ונסה למזער את הפגיעה. לאחר שהיאכטה נעצרה, קשור אותה היטב במקום מוגן ובדוק מה גרם לאובדן התמרון. 
  4. למד היטב מהי תעלת הכניסה למרינה והאם ישנו שרטון בכניסה. בכל עונה, מספר דו ספרתי של יאכטות מתיישבות על שרטון החול במרינה הרצליה למרות שהוא פרסומי המרינה, רספ"ן ומצופי הסימון. שרטון בפתח מרינה אינו הפתעה, אלא עובדה ידועה. 

אתם מגיעים למרינה חדשה? דברו טלפונית עם המרינה וקבלו הנחיות כניסה, ותמיד, כניסה ביום עדיפה מכניסה בלילה. לא רק מבחינת תאום מול המרינה אלא גם מבחינת היכולת שלכם לקבלת עזרה בעת צרה.

  1. פנדר מפוצץ ושריטות בדופן אפשר לתקן בקלות. רגל שבורה, פחות נעים. רב הפציעות מתרחשות בעת עליה או ירידה מהיאכטה. ודאו כי היאכטה קשורה היטב, וכי אין בעיה לרדת מהיאכטה. אם יש צורך בסיוע ליורדים, תנו להם יד. קפיצות מהסיפון אל הרציף עלולות להסתיים באסון. אל תתנו לא לצעירים וגם לא לצעירים ברוחם לקפוץ מהסיפון לרציף בשום שלב…
  2. גניבות ופריצות – אל תשאירו ציוד מחוץ לקבינות. אם אתם עוזבים את היאכטה לזמן ארוך, הכניסו את כל הציוד לקבינות הנעולות. ציוד "חמיד" שאהוב על הגנבים, כמו פירוטכניקה, VHF נייד, חליפות סערה איכותיות וכו' מומלץ להשאיר במקום מוצנע ולא במקומות נגישים. לאחרונה גם יש הרבה גניבות של סירות שרות (דינגי)/ קיאקים ושאר "צעצועים" שנשארים בלילה קשורים ליאכטה. אנו ממליצים בחום להעלות את הציוד לסיפון בלילה ולא להשאירו במים. גם על מנת להקטין סיכון לגניבה וגם על מנת להקטין סיכון לנזק כתוצאה ממזג אויר משתנה.
  3. רב הנזקים במרינה מתרחשים כתוצאה מטביעה/ הצפה, וחלק ניכר ממקרים אלו קורה בעת שהיאכטה קשורה במקומה. צינור רקוב ומתפורר, ביצוע עבודות אחזקה ואי הקפדה על סגירת פתחי מי ים, וברזים רקובים וחלודים של מעברי גוף הם הגורם העיקרי להצפה. לא נעים להגיע בבוקר ליאכטה שקועה או מוצפת. שימו לב גם לסביבה בה אתם משאירים את היאכטה.
  4. תורן יאכטה לא אמור לפול במרינה. גם ברוח של של 50 קשר + התורן אמור לעמוד איתן. למה הוא נופל במרינה? סיבה ראשונה – מפרשים שנפתחים כתוצאה מהרוח ומפעילים עומס אדיר על התורן. סיבה שניה – יתרים (ונטות) ישנים ולרב חלודים. מדי שנה לפחות תורן אחד קורס בחורף במרינות בישראל בעת סערה. לא אמור לקרות, אבל קורה וניתן למניעה בקלות רבה. משאירים יאכטה לזמן ארוך במרינה? הורידו לחלוטין את המפרשים ואחסנו אותם בלוקר. קפלו גם גגונים ואחסנו. הרוח/ שמש/ מי מלח לא עושים להם טוב.

איך (לא) לבצע החפה – ומה עלול לגרום לה

האם אי פעם עבר בראשכם בעת הפלגה מה עלינו לעשות במידה וחלילה וחס הסירה או היאכטה שלנו תחיף (מלשון תעלה על החוף)? ועוד בחוף סלעי ולא בחוף חולי?

בכתבה שלפניכם נביא את סיפור חילוצה מהחוף של סירת מנוע קטנה אשר החיפה בחוף פלמחים לפני מספר שבועות.

הסירה יצאה ממרינה אשדוד בשעת בוקר מוקדמת כשעל סיפונה שני אנשי צוות. צפונית לנמל אשדוד, במרחק (ע"פ הערכה) של כ-300 מטר מהחוף, התנפץ גל גדול על דופן היאכטה והטיל את אנשי הצוות לים. הסירה נסחפה לחוף ואנשי הצוות שחו לחוף.

ראשית, עלינו להבין מה היה מצב היום באותו יום. מדובר היה בשאריות גלי גיבוע מסערה שפקדה את אזורינו מספר ימים לפני כן. גלי הגיבוע היה בגובה של כמטר אחד, אך הים לא היה סוער. מה גרם לאותו גל אימתני להתרומם ולגרום לאירוע?

 

שני גורמים עיקריים, אשר על שניהם ניתן לכתוב מאמר שלם, אך ננסה לתמצתם:

הראשון, קורה מתחת למים. כיצד קרקעית הים משפיעה על הגלים? חוף אשדוד ידוע בגליו הלא סדורים, או כפי שהמקומיים מכנים זאת "הים תמיד מבולגן|". מבלי לצלול לתיאורים מדעיים, קרקעית הים בשילוב עם שוברי הגלים יוצרת גלים לא סדורים. ראו את צילום המסך המצורף מתוכנת NAVIONICS . שימו לב לשינויים בעומק קרקעית הים, קו עומק 10 מטר מזגזג ואינו קו ישר. קו עומק 5 מטר (בכחול) נמצא במרחק של כ- 500 מטר מהחוף, זהו ים רדוד יחסית. השילוב של שניהם גורם להיווצרות גלי חוף גבוהים במרחק רב יחסית מהחוף.

כאן אנו מגיעים לגורם השני, והוא גובה הגלים. ניתן למדוד את גובה הגל בכל מיני דרכים. הדרך הנפוצה (ובה גם עובד השרות המטאורולוגי בישראל) היא מדידת שליש הגלים הגבוהים בתחזית – במילים מקצועיות: הגל הסיגניפיקנטי. השיטה השנייה היא מדידת הגל המקסימלי – הגל הגבוה ביותר שתנאי מזג האוויר יכולים ליצור. הגל המקסימלי יכול להיות גדול פי 2 מהגל הסיגניפיקנטי.

נקודת הייחוס למדידת גובה הגל הינה קילומטר אחד מהחוף, ובכל מקרה מעבר לאזור המשברים. ומה גורם להישברות הגל? באופן גס ניתן לומר, כי כאשר עומק המים הוא חצי מגובה מסת המים המייצרת גל, תיווצר שבירת הגל. כמובן ששינויים בעומק המים יכולים לצור שבירת גלים גם בעומק ולא רק בקרבת החוף, כתלות בגובה הגל.

במקרה המתואר, ככל הנראה גל מקסימלי, בנקודת שטח בה קרקעית הים גורמת למשברים רחוק יחסית מהחוף, נשבר על דופן הסירה וגרם לארוע.

עד כאן הסיבה להיווצרות הגל הגבוה הפתאומי אשר השליך את הסירה לחוף. עכשיו שהסירה על החוף מה עושים?

בשעה 06.30 בבוקר הסירה נסחפה לחוף ללא צוות. השייטים שחו לחוף הסלעי ועלו עליו, למזלם הטוב, ללא כל פגע. הסירה שהגיעה לחוף פשוט עלתה על הסלעים, וזאת מאחר והריף הסלעי נמצא בקו השטיפה, אותו גם ניתן לראות במפת NAVIONICS. בעצם, הסירה ממש החיפה והתיישבה בחוף. הים שהיה במגמת ירידה לא דחף אותה לחוף. בשלב זה כ 4 שעות לאחר ההחפה החלו המחלצים מחברת מ.ד. אנקור בניהול אוהד דהאן לפעול. יש חשיבות עליונה במצבים כאלו, בחופים פתוחים לפעולה מהירה. שינוי בתנאי מזג האוויר יכול לגרום לנזק גדול יותר וגם לנזק סביבתי. מובן שעבודת החילוץ חייבת להתבצע תוך כדי שמירה על כלי השיט ועל הסביבה. שיטת הפעולה שנבחרה הייתה חילוץ באמצעות טרקטור זחלי, אשר באופן עדין וכירורגי שלף את הסירה מהסלעים והסיע אותה למשאית מנוף במרחק של כ-200 מטר מקו החוף. בשמונה בערב הסירה הגיעה למספנת מרינה הרצליה להמשך טיפול.

מה הלקחים מהאירוע אשר לשמחת כולם הסתיים בשלום?

הלקח הראשון הוא הכרת החוף במידה ואנו מפליגים בקרבתו. הפלגה באזור עמוק שונה מהפלגה באזור רדוד.

הלקח השני הוא שמירת מרחק ביטחון מחוף גלי. הגל המקסימלי יכול להיות מסוכן. צריך גם לזכור את אפקט הסחיפה של הגלים. צריך לשמור מרחק מהחוף ולא רק את הקורס. הפעלת הגה אוטומטי בהפלגה מקבילה וקרובה לחוף עלולה להיות מסוכנת. כמובן שיש לחגור חגורות הצלה. כל הפלגה מקבילה לגלי החוף גם לפני שבירתם יכולה להביא את כלי השיט לזוויות הטיה גבוהות מאוד. מכאן המרחק למים הוא קרוב.      

רישום כלי השיט – למה זה חשוב?

בבואנו לרכוש כלי שיט חדש, שאלת רישום כלי השיט עולה בשלב די מאוחר יחסית. אולם זו שאלה שאין להקל בה את הדעת, מכיון שלרישום כלי השיט יש משמעויות רבות. כישראלים הרישום בדגל ישראלי הוא המהיר והקל ביותר. אולם, לטובת אלו שרוצים לרשום את כלי השיט שלהם בישראל אולם אינם יכולים, בין אם בשל גילו של כלי השיט (מדינת ישראל מגבילה את הרישום לכלי שיט שגילם אינו עולה על 10 שנים) או בשל כל סיבה אחרת, מומלץ לקרוא את הכתבה הבאה העוסקת בחובת רישום כלי שיט.

מאת עורכת דין מירב נור

סעיף 92 לאמנת האו"ם על דיני הים משנת 1982 (The 1982 United Nations Convention on the Law of the Sea UNCLOS) כמו גם סעיף 6 לאמנת הים הפתוח משנת 1958 (Convention on the High Seas 1958) מתייחסים לרישום כלי השיט באופן זהה וקובעים כי כלי שיט יפליג תחת דגל של לאום אחד בלבד (למעט חריגים) ויהיה כפוף לסמכות השיפוט ולדינים של אותו לאום. כלי השיט לא ישנה את הדגל אותו מניף במהלך הפלגה או עגינה בנמל, אלא במקרה של החלפת בעלות או שינוי ברישום. מדינת ישראל לא אישרה את אמנת דיני הים משנת 1982 אבל חתומה על אמנת הים הפתוח משנת 1958.
 

מאז שנות ה-50 נמצא בשימוש המונח "דגל נוחות" (Flag of Convenience) המתייחס להשתייכותו הלאומית של כלי השיט ולדגל אותו מניף כלי השיט, השונה מההשתייכות הלאומית של בעליו של כלי השיט. הסדרי הרישום של כלי השיט בדגל נוחות תורמים הן למדינת הרישום והן לבעלי כלי השיט: המדינות הרושמות נהנות מכך שרישום כלי השיט הזר מהווה מקור הכנסה משמעותי למדינה (הכנסות מדמי רישום במטבע זר ואגרה שנתית), ואילו בעל כלי השיט מוצא מקלט מס ותקנות פחות מכבידות בכל הנוגע לתפעול כלי השיט. הסיבות לבחירת דגל נוחות כוללות, בין היתר:      

·         הדגל הזר מאפשר הכרה בינלאומית ואפשרות עגינה בכל נמל.
·         בכלי שיט הנושא דגל נוחות אין קביעה למספר אנשי צוות אוניה.
·         עלויות תפעול כלי השיט נמוכות יותר.
·         דרגות שכר ותנאים סוציאליים להעסקת עובדים זולות יותר. 
 
רישום כלי השיט בדגל זר ייעשה בד"כ ע"י הקמת חברה זרה ורישום כלי השיט תחת אותה החברה. הסיבות העיקריות לרישום כלי שיט תחת דגל זרבאמצעות חברה זרה הן:  
·         שיקולי מס.
·         התאגדות מהירה ופשוטה כחברה פרטית מוגבלת במניות.
·         פשטות בהקמה, ניהול וסגירת החברה.
·         הליך הרכישה, מכירה או העברת הבעלות של כלי השיט פשוט וזול יותר.
·         אחריות אישית מוגבלת.
·         חיסיון בעלי מניות ודירקטורים (אפשרות לשרותי נאמנות של דירקטור ובעל מניות);
·         רגולציה מקומית נוחה.
·         אין חובת דווח שנתית במדינת הרישום.
 
כיום ישנן מדינות רבות המציעות תנאי רישום נוחים וזולים יחסית. בין המדינות האטרקטיביות ביותר לרישום דגל הנוחות והחברה הזרה בולטות: גיברלטר, פנמה, איי סיישל, איי הבתולה הבריטיים (BVI), איי מרשל ועוד, בהיותן מקלטי מס "טהורים" (Tax Havens). עצם רישום החברה הזרה הינו הליך פשוט יחסית, כאשר עלות ההחזקה השנתית של החברה משתנה בין מקום אחד למשנהו, אך לרוב מדובר בהוצאה של כ- 1000-2000 דולר בשנה.
 
ישנם שיקולים שונים שיש לשקול בבחירת מדינת הרישום, וביניהם בעיקר שיקולי מיסוי אך גם דרישות משפטיות לרישום ותחזוקה, עלויות רישום ואחזקה ועוד קריטריונים מסחריים שונים. למשל, ייבוא כלי שייט לישראל חייב במע"מ בשיעור 18% ממחיר כלי השיט (לאחרונה אף התבשרנו על מס חדש בשיעור של 15% על יבוא יאכטות לישראל). יש לשים לב כי גם אם כלי השייט נרשם על שם חברה זרה, החברה הזרה תחוב במע"מ אם כלי השייט ייחשב כמיובא לישראל. כן, תושב ישראל המבקש להחזיק כלי שייט תחת חברה, בין חברה זרה ובין חברה ישראלית, יתחייב בהגשת דו"חות שנתיים למס הכנסה, ומי שאינו חייב בהגשת דו"חות מסיבה אחרת צריך להביא זאת בחשבון. לפיכך, חשוב ומומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי ומיסויי מקדים בטרם ביצוע הליכי הרישום הן של כלי השיט והן של החברה הזרה שכלי השיט יהיה בבעלותה.  
 לכן, כשאתם עוד בתהליך רכישת כלי השיט, לפני לחיצת היד והשקת כלי השיט מומלץ להתייעץ עם עורך דין שיוכל לייעץ לכם בנושא פתיחת החברה ורישומה בחו"ל. עורך הדין יוכל גם לסייע בכל שלבי העסקה ולכן מומלץ לערבו בשלב מוקדם ככל הניתן.
  
מאמר זה נכתב להעשרה כללית בלבד, ואינו מהווה יעוץ או חוות דעת ספציפית.

בכל נושא ספציפי ניתן לפנות לעוה"ד הרלבנטיים במשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות': עוה"ד פ.ג. נשיץ ומירב נור המתמחים במשפט ימי וספנות ועוה"ד זיו נויפלד, המתמחה במיסוי בינלאומי ובהקמת חברות בחו"ל. טלפון ליצירת קשר 03-6235022".

פרסום באדיבות כחול מגזין השיט הישראלי